דף הבית >> משפחות >> משפחת קרין

משפחת קרין

שם האב - יהודה קרין (קרסוצקי)
                              1909 – 1989

שם האם - רות קרין (קרסוצקי)
                לבית קווה 1911 – 1993

שם הילד :
פרי, קיצור של פרץ ואריה - 1951



רחוב: ברק
מספר הבית: 12

שנים: 1952 - 2004
"לבית בצהלה כנראה יש משמעות רבה מעבר ללבנים ממנו נבנה. לעיתים אני חולם על החזרה הביתה, למקום ולאנשים הנמצאים רק בזיכרון.
הפרויקט הזה מאפשר לי לעשות זאת, ויאפשר לנכדי להבין מאיין באתי, כשיגיעו לגיל בו יביעו עניין בעבר. אני כבר כנראה לא אהיה כאן כדי לשתף זאת עמם, אך אני מאמין כי האתר שנותר אמנם יאפשר להם לחוות חלק ממה שרציתי לומר להם".


פרי קרין 2019. קנברה, אוסטרליה. 
הזוג רות ויהודה

הזוג רות ויהודה 

תיבת זכרונות פרטיים

הבוידם של משפחת קרין

הכניסה לבית קרין ברחוב ברק 12, 1994
מימין לשמאל - יהודה קרין, פרי קרין, אייל קרין, רות קרין

יהודה ורות קרין בחזית ביתם ברחוב ברק 12, 1973

יהודה ורות קרין ברקע שלכת של עץ האפרסמון. 1982

פרי קרין מספר על משפחתו:

דרי הבית:

אבי, יליד וורשה פולין.
נולד ב-4 לאוגוסט 1909. הוא עלה לארץ בשנת 1925 בהיותו בן 16. ונפטר בביתו בצהלה ב- 28 לפברואר 1989. בן 79 שנים במותו. 

אמי, ילידת קאליש פולין.
נולדה ב- 23 למאי בשנת 1911, בחג השבועות. עלתה לארץ בשנת 1930 בגיל עשרים, נפטרה בתאריך 10 ליולי 1993. בת 83 במותה.

אני, בן יחיד, פרי -  קיצור של פרץ אריה  - קרין יליד תל-אביב. נולדתי  ב- 3 לנובמבר 1951. משנת 1995 חיי בקנברה שבאוסטרליה.

תולדות

עם חברי ילדותי על מרפסת הכניסה בברק 12, 
דדי בן-דב (ברק 13) בני פריזן (ברק 15) פרי קרין (ברק 12) שנת 1954

על הגיפ הצבאי של אלכס פריזן, 
פרי קרין ובני פריזן שנת 1954

פרי קרין עם מירה גל (ברק 8) שנת 1955

יהודה קרסוצקי השתכן בצהלה מתוקף היותו איש משרד הביטחון. הוא נולד בוורשה פולין בשנת 1909, עלה לארץ בגיל 16 בשנת 1925, היה ממקימי העיר בני ברק, ומראשי ארגון ההגנה שם. עם קום המדינה היה מראשוני משרד הביטחון, ועזר בארגון והקמת מחלקת הכספים והמשק. לימים הפכה מחלקה זאת לשני אגפים מרכזיים במשרד.

בשנת 1955 שונה שם המשפחה לשם עברי, קרין, זאת בעקבות דרישה של דוד בן גוריון, אז שר הביטחון, כי בכירי המשרד יישאו שמות עבריים.

אבי

התפרסות מפעלי תעש בתקופת המחתרת.
יהודה ורות קרין מראשוני התעשייה הצבאית עוד בזמן המחתרת

חתימת שמעון פרס -
מנהל כללי של משרד הבטחון 1955,
על מכתב ברכה לשינויי שם מקרסוצקי לקרין, בתוקף היותו בכיר במשרד הביטחון 1955

בשנת 1956 עסק ישירות בקליטת נשק טנקים ומטוסים מצרפת. זכורים לי הלילות בהם נסעו ביחד מספר תושבי צהלה ללוות את פריקת הטנקים בנמל חיפה. לא הייתי יודע כל זאת, אלמלי היו הם מעורבים בתאונת דרכים בחשיכה במה שהיום הוא ״צומת כיתן״. אינני יודע בוודאות מי היו הנוסעים האחרים ברכב, אולם שמו של צבי צור צף ועולה בזיכרוני המעומעם.

יהודה קרין מארח את הנשיא יצחק בן צבי במשרד הביטחון אגף המשק. 1959

בתחילת שנות ה- 60 יצאנו לשליחות בת שנתיים לניגריה, כרבים מתושבי השכונה שיצאו לאפריקה במסגרת הסיוע ליבשת המתעוררת. 

פרי על תמונה זו של אביו – "אבי היה אוהב את התמונה הזו, לוא יכולתי לשאול ברשותו. בתור חלק מחלוצי ישראל באפריקה המתעוררת של שנות השישים ואח"כ בשליחות נוספת בקניה, המדים המסורתיים של מתאימים לדעתי"

בחוזרו לארץ נקלט יהודה קרין בתעשייה האווירית, והוטל עליו  לארגן את הפרדת חטיבת האלקטרוניקה הנבנית ממה שידוע היה אז ״כבדק מטוסים״.  זכור לי היום בו חזר אבי הביתה וסיפר כי היום נתן שם למפעל החדש ההולך ונבנה באשדוד, ״אלתא״. - משמע אלקטרוניקה תעשייה אווירית. 

יהודה קרין ניגריה 1963

יהודה קרין, סככת מוסך הבית רכב מסוג רנו 10. 1973

בעבור המפעל החדש לאשדוד בשנת 1965, ובהעדר נתיבי איילון, כביש גהה וכיוצא בזאת, יצאנו בפעם השנייה לשליחות, הפעם לניירובי קניה שם שהתה המשפחה כשנתיים וחצי. בהמשך דרכו היה יהודה סמנכ״ל של "חרושת חומרי נפץ", מפעל בתאגיד ״כור״, עד עת פרישתו לגמלאות.

יהודה קרין סמנכ״ל חרושת חמרי נפץ מארח את שר האוצר פנחס ספיר במפעל בזיכרון יעקב 1972

יהודה קרין סמנ״ל וממייסדי ״אלתא״

יהודה היה איש אשכולות, איש ספר, שלט בשבע שפות, והיה תאב ללמוד, לתור, ולהכיר מקומות ותרבויות רחוקות. זכורה לי סקירה שנתן במועדון החברים בצהלה (בארגון ברכה לביא) על מסעו לפולין ולמחנות ההשמדה שם. היה זה בתקופת ״מסך הברזל״ וישראלים כלל לא נחשפו למחנות ולזוועות. ברשותי הקלטה של אותה סקירה, והשקט הנלווה לתיאורים מורה על עוצמת ההשפעה של המעמד על קהל המאזינים.

יהודה קרין ב״חדר האורחים״ של ביתו, עיתון מעריב של פעם. 1973

יהודה קרין, נכדתו הבכורה אפרת קרין ,רות קרין . 1979

יהודה קרין עם נכדו אייל קרין העומד על עמודי שער הכניסה. 
ברקע בית משפחת פרי-זן ברק 15. 1995

יהודה קרין נפטר בביתו בצהלה, בתאריך 28 לפברואר שנת 1989.

תנצב״ה.
רות רודה קווה נולדה בעיר קאליש שבפולין. מגיל צעיר מאד נחשפה שם מחד לאנטישמיות  ומאידך לתנועת השומר הצעיר שהיוותה מקור לתקווה,  לשינוי,  וברית להגנה הדדית עת חיו כמיעוט יהודי בקרב הפולנים.

רודה הושפעה מאד ממאיר יערי ויעקב חזן , לימים מראשי ההתיישבות הקיבוצית ומראשי מפלגת מפ״מ. היא הייתה ראש גדוד בשומר הצעיר בקאליש, עד עלייתה לארץ בשנת 1930 והיא בת עשרים בלבד. הקבוצה עמה עלתה לארץ הקימה את הקיבוצים עין שמר , מסילות , עין חרוד ומענית.

אמי

רות קרין (קרסוצקי) לבית קווה

רודה בת 19

רות רודה קווה נולדה בעיר קאליש שבפולין. מגיל צעיר מאד נחשפה שם מחד לאנטישמיות  ומאידך לתנועת השומר הצעיר שהיוותה מקור לתקווה, לשינוי,  וברית להגנה הדדית עת חיו כמיעוט יהודי בקרב הפולנים.

רודה הושפעה מאד ממאיר יערי ויעקב חזן, לימים מראשי ההתיישבות הקיבוצית ומראשי מפלגת מפ״מ. היא הייתה ראש גדוד בשומר הצעיר בקאליש, עד עלייתה לארץ בשנת 1930 והיא בת עשרים בלבד. הקבוצה עמה עלתה לארץ הקימה את הקיבוצים עין שמר, מסילות, עין חרוד ומענית.

מסיבת פרידה לרודה (רות) קווה
ראש גדוד השומר הצעיר בפולין 1931

רודה הייתה בקרב המקימים שהצטרפו לקיבוץ עין שמר. נישאה לאבי יהודה בשנת 1938 ועברה עימו להתגורר בבני ברק. אז בני ברק עדיין הייתה מושבה של פועלים, לא עיר עם צביון דתי מובהק.

יהודה ורות קרין מראשוני בני-ברק ומראשי ארגון ההגנה בה

יהודה ורות קרין, חוף ימה של תל אביב 1936

תעודת הוקרה לקרין רות
על היותה מראשוני התע״ש
 ייצור כדורי רובה ורימוני יד לארגון ההגנה
בתקופת המחתרת, לימים נודע כמכון אייל

בתקופת טרם קום המדינה, הייתה רודה מראשוני פועלי הייצור של תע״ש שעסקו במחתרת בייצור רמוני יד להגנת היישוב היהודי בארץ. הנשק סופק לארגון ההגנה ויוצר מתחת לאפו של המנדט הבריטי. הסליק בו התבצע תהליך הייצור היה בגבעתיים, ולמיטב זכרוני נקרא ״מכון איילון״. לימים הכירה התעשייה הצבאית בעובדי המכון כראשית הדרך של תע״ש. לרודה תעודת הוקרה המכירה בה כאחת מששת העובדים הראשונים בתע״ש.

הענקת אות ההגנה לחברי אירגוני המחתרת טרם קום המדינה

רודה היא בוגרת הקורס הראשון של עובדים סוציאליים שהתקיים לאחר קום המדינה, ועסקה כעובדת סוציאלית יחידה בשרות בתי הסוהר בסיוע לאסירים, למשפחות ובשיקום בשני בתי הכלא המרכזיים של אז , כלא רמלה וכלא תל מונד.

בצהלה בשנות החמישים עסקה ביחד עם רחל לאור בארגון והקמת ״גן ארגון אימהות עובדות״ ברחוב אהוד, ובסיוע בהתנדבות לעולים במעברת יד המעביר. ההתנדבות לסיוע לעולים  חדשים שהגיעו לארץ נמשכה אל תוך קליטת העלייה מרוסיה שהגיעה לשכונה שנבנתה בסמוך לצהלה  נווה שרת. 

גן ארגון אימהות עובדות ברחוב אהוד,
רות קרין פעלה רבות להקמתו ב-1954 

רות קרין ורחל לאורה גננות בגן ברחוב השושנים. 1953.
 הילדים קובי עצמון, מיקי שחר, יורם מליון, אחי דינור וסיניה

חג שבועות 1954. בתמונה מימין לשמאל:
פרי קרין ראשון מימין, דני שטרן רביעי מימין, יאיר, ונחמי אונגר שמאלי קיצוני.

כאשר שהתה המשפחה בעיר איבדאן שבמערב ניגריה, הקימה רודה ביחד עם פעילים מהכנסייה הבפטיסטית בית יתומים לתינוקות שהתייתמו מאם בלידה והושארו בבית החולים. בחברה פטריאכלית הנהוגה בניגריה, בהעדר אם לא היה ביכולת האב לגדל לבדו את הילד, ולכן הושאר הילד בבית החולים. רודה יזמה פעילות המבטיחה את גידול הילד עד הגיעו לעצמאות יחסית בגיל ארבע, בתנאי והאב ישמור על קשר עם היילוד. למיטב ידיעתי בית יתומים זה שהוקם בתחילת שנות השישים עדיין פעיל.

צהלה ,שבת בבוקר, חברים מתל אביב באים להינות מהשמש החורפית

תמונה בחזית הבית בגינה 1986 
יהודה קרין, רות קרין, אפרת קרין, פרי קרין, אייל קרין, מרים קרין

רודה התעקשה להישאר בביתה שבצהלה עד סוף ימיה.
נפטרה בתאריך 10 ליולי שנת 1983

תנצב״ה

גלריית תמונות

Bookmark and Share